לנשום עמוק גברת צימר....להגיד לעצמך "לא מתעצבנת...לא..."

מפגש בין הזוג צימר, לזוג העירוני, מעמיד תמיד את מפלס הציפיות של הזוג העירוני במבחן. ומכיוון שכבר מספר שנים אני עורכת מחקר אנתרופולוגי קטן משל עצמי.אשמח לשתף אתכם במסקנות מחקרי הבלתי מדעי.

זוג עירוני. חיי בסרט (לא לא הסרט שלי הפרטי..). הסרט שלו מורכב מפנטזיה לא ברורה על חיי התושבים בצפון הארץ.

הפנטזיה של זוג עירוני מושתתת רובה ככולה, על ספרי ילדותנו בהם היידי בת-ההרים.לאסי שובי הביתה, בית קטן בערבה. ועוד… בדמיונו אנשי הצפון הם מעין “נייטיב’ס” אשר רוב זמנם מוקדש לרדיפה באחו אחרי העיזות (במליעל) שלהם. הגברים - יהיו מסוקסים רוכבים על סוסים, או לחילופין על ג’יפ פתוח. הנשים… עולמן מורכב מחביצת חמאה, רקיחת ריבות. ורצון עז למפגש עם אנשי העולם הגדול הקרייריסטים להלן: “זוג עירוני” זוג עירוני מפונטז על בקתת העץ החלומית שלו. היא תהיה במקום מבודד בטבע. (אך לא ממש יהיו בה סממני טבע כמו חיות בר, צמחי בר,וכד’). אח בוערת תקדם את פניהם בחורף הקר (כן, כן, הקשר בין אח עצים לבקתת עצים הוא הכי הרבה הקשר עם מוקד מכבי האש הסמוך…). בריזה מן ההרים תקדם את פניהם ביום חם. גברת צימר תגיע לבושה בסינר לבן מעומלן ושביס להגיש להם את ארוחת הבוקר הגלילית,הטוסקנית,הגולנית. כמנהג המקום וישוביו.

פרת הבית תדנדן לה בפעמון לעת שקיעה. תרנגולת המחמד תהדס לה בחצר ותנקר גרגירים, שהרי בבוקר עליה להטיל ביצים בריאות לפת השחרית.

כמובן שאשת האיכר מכינה גם לחם שאור מוחמץ ממתכון בעל אלף שנה שהוריש לה סבתה האיכרה.

ובכן… מי אם לא אני, הבלחתי לכאן על מנת לנתץ אחת ולתמיד את המיתוס עליו חיים חיים זוגות רבים עד עצם היום הזה???

נתחיל בעובדה המצערת שרוב בעלי הצימרים אינם באמת איכרים מדורי דורות. רובם עובדים בעבודות מגוונות. המפגישות אותם עם הטכנולוגיה, ההיי-טק, והקדמה. כך שאין צורך לומר לעירוני:“ה GPS שלנו התקלקל תוכלו להסביר לנו איך להגיע ל..?..” או “האם יש לכם עמדת אינטרנט בבקתה…הלאף טוף שלי…”וכ’…וכו’…

כמו כן, שמתי לב שהרבה זוגות עירוניים. מדברים מאד לאט במטרה שהנייטיב’ס יבינו אותם כהלכה. לעיתים הדיבור ילווה בתנועות ידיים מוגזמות.

אז זהו.. אין צורך!!! אנשי הצפון מדברים כאחד האדם אין צורך להדגיש כל מילה.

זוג עירוני יגיע לצפון במטרה לעשות טיולי קייאקים,טיולי סוסים, טיולי ג’יפים, ניווטים,שייט בסירות קאנו. וכמובן כל מסלול מאתגר אחר. אך זוג עירוני ישמע צווחות היסטריות למראה יתוש. ואף יקרא לו בשם “ג’וק” באירופה מקובל שכאשר אתה מגיע לצימר אתה גם סועד בבית המשפחה אך לעניות דעתי בישראל אין זה כך. כך שם הפנטזיה להתייחד ולאכול עם הנייטיב’ס מאותו מסטינג. לעיתים מאכזבת מאד את זוג עירוני.

גברת צימר אינה בהכרח מטרוניתה עבת בשר. ולמר צימר לא תמיד יהיה זקן ושפם עבות. כמו כן רובה הציד לא יונח מאחורי הדלת הכבדה.

טוב, עד כאן סידרנו את עניין הפנטזיות והפרדנו בין הדמיון למציאות.

ואם כבר עם הרעלים מהכימותרפיה יוצא ממני רעל קטן נוסף. חייבת חייבת לשתף אתכם בחוויה טריה מהיום…

ספרתי לכם שאני כבר יודעת לזהות את ה”טיפולים”. ומכיוון שהחלטתי ששום דבר לא ישבור את רוחי בדרך…ואת האהבה והחמלה הגדולה צריכים לקבל דוקא אלו שקשה להם ומקשים.

אתאר לכם אפיזודה מהחג הנוכחי. ט. הזמינה בקתה לפסח לפני כחודשיים. תחילתו של הסיפור הייתה שהתקשרה אלי מספר פעמים מאותו הטלפון כדי לבדוק שאני רצינית בעניין המחיר.ולא עושה לה “משהו אישי” (יחי השיחות המזהות). למרות שעשיתי הכל על מנת לשכנע אותה שכדאי לה לחשוב על זה עוד פעם…(אני כבר פיתחתי אליהם חושים חדים מאד…) ביצעה ט. את ההזמנה. במשך 60 יום בכל יום זכינו לשיחה אשר כונתה בפינו “שאלת היום.”שאלות מהזויות יותר(כמו כמה מטרים בדיוק בין הבקתה לחניה) להזויות יותר (האם ניתן להבעיר מדורה בחצר????) נשאלו בכל שיחה. ואנו נכנסנו לכוננות ספיגה.

והיום ספגנו… כשעה לאחר שהגיעה ט. התקשרה אלי ובקול מסתורי בקשה שנרד לצימר. היא… גילתה ליקויים ואף רשמה לנו על גב דף, לטיפולנו המהיר.

נשבעת שלא נגעתי:

לגברת ואדון צימר.

אנא טפלו בדחיפות בדברים הבאים:

1 היה יתוש על הכרטיס’ס של א. הבוקר 2. אנא שטפו את קירות הצימר 3.אנא שטפו עם הרבה מים את רצפת הצימר (* הערת הילידה רצפת עץ…)

4.ראיתי דבורה בחלון השרותים 5.על השולחן בחצר יש אבק!!!!!

6.כשיצאנו מהג’קוזי ראינו שהוא התלכלך.

אתם בטח חושבים שהכימותרפיה עלתה לי לראש נכון? אבל אני שמרתי את הפתק הזה למזכרת. כי בעוד כמה שנים שבני ובני בני ימשיכו להפעיל את הצימרים. אבקש מהם לתלות פתק זה ממוסגר במקום מובלט. אחרת לא יאמינו לנו…