אהבתי פעם נערה במשקפיים היא לא ראתה אותי ממש...
כבר סיפרתי לכם שאני מתהלכת בעולם כחולד שיצא לדשא של השכן. עולמי מטושטש כציור סוראליסטי. ויכולתי הויזואלית הולכת ומצטמצמת מרגע לרגע.
כל הסיבובה הנ”ל הביאו אותי לגשת לאופטומטריסט. על מנת לבדוק אם זוהי עוד אחת מהתופעות הפסיכוסומטיות שתוקפות אותי לאחרונה. או שמא אני אכן נוטה לעיוורון?
האופטומטריסט (להלן אופ’) אשר ישב משועמם בחנות המשקפיים, כמעט דילג אלי מרוב אושר שגאלתי אותו משממון,ומליהוגה חסר המשמעות של המוכרת שלצדו (עוד נשוב אליה בהמשך).
לאחר שבדק אותי במכונה משוכללת. הרכיב לי משקפיים כמו זאב רווח באחד הסרטים. הכניס עדשות והוציא עדשות והוציא את נשמתי מרוב בדיקות ובחינות. ולבסוף החליט בשמחה כי יהיה עלי להרכיב משקפי קריאה.
נשלחתי למוכרת המלהגהת כדי לבחור מסגרת. והנ”ל פתחה במונולוג שוצף על יחוד המסגרת הזו ועל צבעת הקסום של המסגרת הנ”ל.לבסוף נבחרה מסגרת צבעונית (אם אתם מתעקשים בגווני ירוק מטק,כתום וחום. עם פיתוחים בצד). המוכרת המלהגהת הסכימה איתי שהיא מאממתתת.
בעוד כשבוע אבוא לקחת את משקפי החדשים. ואז יראו החיים אחרת…איך אחרת? זהו, זה גם מה שאני חושבת לעצמי. ובכן…
סופסוף אוכל לקרוא את ה”אותיות הקטנות”. בכל מסמך משפטי שאני נדרשת לחתום עליו. וכך יזדקרו לנגד עיני משפטים כמו: “במידה והתנאים הנ”ל לא יקוימו הריני מתחייבת לעובדת פרך בבנק”. “או במידה והרופאה המנתחת יהרוג אותי בשוגג לא יהיו לי או לבאי כוחי תביעות נגדו”. וכשאראה אותם סוף סוף גם אסרב בתקיפות לחתום עליהם עד שישונו לאלתר.
אוכל להשחיל חוטים בקוף המחט. ומי יודע אולי אתחיל לרקום? לסרוג? לתפור בגדים? לא שוללת שום דבר על הסף.
מן הסתם אהיה מרוכזת יותר. שהרי ידוע שכאשר אינך רואה יכולת ההקשבה שלך יורדת. (כן, קראתי מחקר מקיף על כך פעם. טוב אז המצאתי. נו, תהרגו אותי וזי!!!). עכשיו סוף סוף אוכל לקשר בין רכילות עסיסית שמסופרת לי להקשרה בסיפור. אוכל גם להגיב בחדות שתשתתפר עם ראייתי. ובכלל אראה הרבה יותר חכמה ואינטלקטואלית. כך שיש סיכוי שמישהו גם יקבל את עצותיו ללא ניד עפעף.
ובנימה פילוסופית- אולי אראה דברים מזוית שונה? אחרת? אולי ישנשו דברים מהותיים בתפיסת עולמי הרופסת?
בנימה מעשית- “אשר יגורתי בא לי” - כלומר, האם עכשיו אראה כמו מורה? הדיקציה בקולי תהיה חינוכית, תגדל לי תסרוקת קארה בחום, ואקנה תיק עור רב תא?
יחסי עם המשקפיים ועם שיבוש הראיה, הם אמביוולנטיים.
מה שאומר…ימים יגידו…
(הרשומה הזו מוקדת בהוקרה רבה לאלן האחת. שהשראתה החלטתי לקבל באהבה את המשקפיים לחיי..)