עד גיל 21 תגיעי לירח...
אני חושבת שבגללי אחרנו למסיבה. אבל גם אולי בגלל שהישוב אמירים לא כל כך ברור והגיוני.
כשנכנסנו למסעדה. שמענו מהדלת את “המורה צפרירה” מספרת על תולדות עם ישראל. משהו עם שורשים,ואדמה. אבל תוך כמה שניות הסתבר ש”המורה צפרירה” היא בעלת המסעדה המואסת בבשר. וההסברים המלומדים היו על המרק שמיד יוגש.(מרק שורשים אם אתם מעוניינים ממש לדעת. ובשפה שלנו מרק ירקות של אמא).
למדנו שאפשר לעשות מחצילים כל כך הרבה דברים. עד שגם אפשר למאוס בהם מרוב שהם רבי תכלית. בוטנים הופכים לקציצות. ולבסוף גם לקינוח. ככה זה בעולם הבריאים.
כנראה שגם במחזור עוסקים במסעדה של”המורה צפרירה” שאחרת. איך אפשר להסביר את גיבוב הקישוטים והתמונות. וילונות התחרה והמנורות האתניות שיובאו במיוחד ממרוקו?
דווקא כשהתחיל להיות מעניין. אחרי שזהובת השיער חקרה בדקדקנות מהו כל מאכל שהוגש. וי. נתנה לה תשובות מלומדות. הופיעה לה המכשפה.
טוב, לא ממש מכשפה. אך קוראת בטארות. “הו אמרה”זהובת השיער. “זו אותה אחת שפגשתי לפני שנים והיא אמרה לי שכסף לא יהיה לי.” ת. אמרה שהלוואי ויבשרו לה על הריון צפוי (אחרי 5 ילדים). וד. שמחה שסוף סוף תדע לאן עליה לפנות בחייה המקצועיים.
אם כאלו קלפי פתיחה. אין פלא שפחדתי לקחת קלפים. אתם יודעים שאני רגישה בימים אלו. ומה אם אתבשר לפי הקלפים שחיי קצרים מידי? אני הרי לא עומדת בטלטולות רגשיות. בימים טרופים אלו. כך שאין לדעת מה יגידו הקלפים לאחר שאטרוף גם אותם.
הקלף הראשון יצא עם חרבות רבים. מישהו על קיאק מוביל עוד שניים. (זהו, זה הסוף בישרתי בחלחלה לזהובת השיער נראה לי שזו הספינה אל השאול). זהובת השיער אמרה שגם לה יש משהו מפחיד עם חרבות. ב. שמחה על מזלה הטוב (כי היא סרבה בתוקף לקחת קלפים). הקלף השני היה מלך עם שני חתולים או כלבים אחד שחור ואחד לבן. והשלישי… מרוב אימה כבר לא זוכרת מה צוייר עליו.
וכך בערב קייצי, בגינה באמירים. היו הצעות לשינוי קריירה לבנות מסויימות. לאחת נאמר על הכסף הרב שיהיה ברשותה. ולאחרת על הכסף שלא יהיה ברשותה.
ולי אתם שואלים?
ובכן, לי לא הובטחו מרשרשים רבים בכיס. וגם הקריירה שלי לא נוסקת לשום גובה (את טובה בעבודה עם ילדים קטנים אמרה הקוראת וזה מה שאת צריכה לעשות…) אבל…כך אמרה הקוראת “אחרי שנה של טלטולות, תגיע שנה של בניה. את תחיי הרבה שנים רבות וארוכות. ולי זה הספיק.