עשרת הדברים שאתם חייבים לדעת על שחף.
ברור לי שחייכם לפני שתקראו את הרשומה הזו. לחייכם לאחר שתקראו את הרשומה הזו לא יהיו אותם חיים.
שכן אני עומדת להוציא מארסנל הדברים. דברים מפתיעים, חדשניים ומפחידים על שחף.
(נו… באמת נראה לכם?).
מתחילים- 1. כשהייתי סטודנטית עבדתי כעיתונאית לפרנסתי. עבודה מרתקת. ומפגישה בין אנשים שבחיים לא הייתי נפגשת איתם סתם כך.
-
בערך בהיותי בת עשרים. חיפש המשורר דוד אבידן סייעת. זו נראתה לי עבודה מעניינת. אבל בשיחה עם דוד אבידן הוא כל כך הבהיל אותי. שאת נקישות סנדלי המתרחקים בטיסה שמעו לדעתי בכל רחבי תל-אביב.
-
הייתי בתנועת הנוער העובד. ויחד עם שתי חברותי הטובות התגייסנו לנח”ל. זה היה חלום חיי. שהתנפץ לי בפרצוף. כאשר במקום להגשים ערכים. מצאנו את עצמנו מגשימים בקיבוץ את כל הסיוטים. ובעיקר שולחנו לעבוד בבתי ילדים במקום המטפלות הקבועות. הסבל שלי היה כה רב. והתקשורת היחידה שלי עם הפעוטות לווה בעיקר בעקימת אף מול החיתולים הריחנים והאוכל הטחון שהריח לא פחות גרוע. עד שבהתנדבות הסכמתי לעבוד בספריה. השקטה והרחוקה.
-
אני אוספת לי חברות כמו אבני חן יקרות. אין לי הרבה. אבל מי שנתפסה לא תשוחרר לעולם.
-
התחתנתי בגיל 19 וחצי. התגרשתי בגיל שלושים. ויתרתי על הכל למען החופש שלי. ולרגע לא הצטערתי.
-
את ח’ הכרתי בגיל 26 . וידעתי ידעתי שפעם הוא יהיה שלי. בגיל 34 זכיתי בו. והוא אהבת חיי הענקית. שלימדה אותי ששווה לחכות…
-
לי יש שני בנים מנישואי הראשונים. לח’ יש שתי בנות מנישואיו הראשונים. וילדה אחת משותפת לשנינו.
-
את שני הבנים ילדתי באופן טבעי, לא בגלל אידיאולוגיה חס וחלילה. אלא בגלל פחדי הנוראי ממחטים וזריקות.
השני נולד בלידת עכוז. ואז הבנתי הלכה למעשה את הביטוי “לראות כוכבים”. את הקטנה כבר ילדתי בעזרתו המבורכת של האפידורל. לזה אני קוראת חיים משוגעים… :)
-
אני יכולה להעסיק את עצמי שעות וימים. בלי צורך בחברה.
-
אני אוהבת ים. בכל מצב ובכל עונה. ולא… הכנרת זה לא ממש ים.
עכשיו תודו שחל שינוי מהותי בחייכם. וביחסכם אלי. הא???
למִי אני מעבירה את התיוגים לטלי טל אהובתי.
ליופי 6.
לסיווי..(אני יודעת שאת שונאת אבל אולי תתרצי…)
לאביטל השוקולדית.
ולליבס היקרה.
חג שמח או שבת שלום.
כבר אין לי מושג מה היום…
שלכם שחף