אדום עולה??!!
אומרים שבפעם השניה כשמתחתנים. כבר יודעים ממה להזהר. ואיזה שאלות בדיוק לשאול. כדי לא לעלות שוב על מהמורות מסוכנות. הסימנים היו שם. עם סימני קריאה רבים. הלא לא יתכן שאדם…
המשך קריאה ←מכתב לרופא המטפל.
שלום לך רופאי היקר, בכל פעם שאני צריכה להגיע אלייך לביקורת אני מרגישה ירודה. כל ביקור במרפאות החוץ מחזיר אותי לרגע האימה ההוא בו בישרת לי שיש לי סרטן. וההתניה…
המשך קריאה ←הטיול השנתי - או- בת הזקונים יוצאת לעצמאות.
הקטנה(בכתה א'). נכנסה הבייתה זורחת מהרגיל.ובפיה בשורה מרנינה: "בשבוע הבא נוסעים לטיול שנתי. את יודעת מה זה?". אני מסבירה לה שזהו הטיול הכי כייפי במהלך השנה. "לא" היא צווחת בגילה…
המשך קריאה ←החייל שלי - מכתב לחייל הפרטי.
ילד שלי, איך פתאום הפכת לחייל? הרי רק אתמול נולדת. ואני הסתכלתי על פנייך וחשבתי לעצמי: "הילד הכי יפה בעולם"... וסבתא שלי שבאה לבקר אותי בבית החולים אמרה אחרי ה"מזל…
המשך קריאה ←אנדרלמוסיה בחיי.
אם יש דבר השנוא עלי במיוחד זה להתעסק עם ניירת. אני רק רואה ניירות או מטלות מייד חוטפת ויברציות לא רצוניות. מסוגלת פשוט לשבת מול הערימות הקשורות בהם. אני ולפרוץ…
המשך קריאה ←אימו של הנוסע בזמן...
לעולם לא אשכח את יום הולדתי ה-16. חיכיתי לו בהתפעמות רבה. הרי כל השירים,כל הסרטים כולם מדברים על גיל שש עשרה הנפלא. והנה בבוקר פצעון ססגוני צמח לו על הלחי.…
המשך קריאה ←תשכחי את פריז.
לפני כמה שנים ח. ואני נסענו לנו לטייל באירלנד. השד יודע מאיפה צץ לנו הרעיון הזה. אירלנד. (בעצם אני יודעת בכל אשמה חברתי המטיילת ל. שהמליצה בחום על האירלנד). עכשיו…
המשך קריאה ←עלי כינור.
כמעט מן הרגע בו עמדה על דעתה חולמת הקטנה לנגן בכינור. אין לי מושג מהיכן הגחמה הגלותית הזו. אך בכל הזדמנות הביעה הקטנה את רצונה "לכנר". בעיניים חולמניות אמרה:"קודם אני…
המשך קריאה ←ח. חולה במחלה חסרת תקדים בעולם הרפואה...
"אני מרגיש שזה הסוף" -אומר ח. בקול מקרטע של סוסיתא מודל 72. אני מביטה אליו והוא דווקא נראה לי ממש בסדר.ולכן, אני מתכסה בשמיכה עד מעל לאוזני ומתכוונת להמשיך ולהתענג…
המשך קריאה ←מכונית השרד שלי.
ח. טען ובצדק שאין טעם להחזיק שתי מכוניות כאשר אני ממילא השנה לא נוהגת וגם לא צריכה לנסוע לעבודה. ואני הסכמתי. אין לי סנטימנטים למכונית. הקטנה דווקא הביעה מורת רוח.…
המשך קריאה ←יומולדת יש רק פעם בשנה (אבל 90 פעמים)
סבתא רוזה בת תשעים. תשעים זה לא גיל שהולך ברגל. תשעים זה כמעט הכי קרוב למאה שאפשר. סבתא רוזה, היא בעצם בכלל לא סבתא שלי. היא סבתא של ח. אבל…
המשך קריאה ←רמת הגולן זה הבית שלי!!!
כבר כמעט שבע עשרה שנה שאני גרה פה ברמת הגולן. ח. גר פה מגיל 11. הגעתי לרמת-הגולן ביום קיץ חם במיוחד. אבני הבזלת להטו מחם.והקוצים סביבם לא הקלו על המראה.…
המשך קריאה ←הכינה נחמה וכל השאר...או המכה הרביעית
שלושה ילדים גידלתי ורוממתי. שיער צימח וסופר.ולמעשה, על השיער עוד יסופר... זכורה לי עוד אחות בית ספר המגיעה לכתה עם מקלות זכוכית שקופות. ל"בדיקת כינים". בודקת בשבילים, מחפשת בנקיקים ובסלעים.…
המשך קריאה ←כך הפכתי למליונרית
ליד תיבת הדואר שלנו יש מיכל פלסטיק גדול לניירות. שם אני כבר עושה את המיון הראשוני לכמויות הדואר המגיעות אלי במהרה עם האוטו האדום. הזמנות לחוגי בית שונים ומשונים, הצעות…
המשך קריאה ←אהוב יקר.
שנים שייטנו אחד ליד השני. כל אחד בחייו הפרטיים. מודעים אחד לשני. אך כלום מעבר לכך. תמיד כשראיתי אותך גבוהה,חתיכי, מתנהל ברגישות עם הילדים שעבדת איתם. חשבתי לעצמי: "כזה הייתי…
המשך קריאה ←