על שולחן הניתוחים...
בעצם השלב הראשון היה הניתוח להוצאת הגוש. (הקטנה שאלה אם הוא בצורת סרטן). הרופא מסביר שזה ניתוח פשוט. אבל...(פה אני כבר מפסיקה להקשיב. כשמתחילות המילים הקשות תריס נסגר ואני מתנתקת).…
המשך קריאה ←יש בני אדם שהם מלאכים...
כעקרון, כל מי שבחר לעבוד במחלקה האונקולוגית נשמה יתרה באפו. אני לא צריכה לספר לכם שחלק מחולי הסרטן נאספים מוקדם מידי אל אבותיהם. ואופס... שובב אחד נפל ולא ישוב יותר…
המשך קריאה ←מי יודע??? 11
מרוב שימחה על הטיפול הלפני אחרון לא עצמתי עין הלילה. (טוב לא רק בגלל זה הייתה השפעה של הסטרואידים חברי העולצים). המח האנושי יש לו יכולות הדחקה משובחות. שכן משום…
המשך קריאה ←צאו לי מהורידים!!! (אני ופוביית המחטים)
אחד מהזכרונות הראשוניים שלי - ילדה בכתה א' אולי. קמה בבוקר דלוקת גרון, ובמקום לבית הספר הולכת עם אמי לרופא הילדים במרפאה השכונתית. והוא? מבט אחד קצר לגרוני האדום. קביעת…
המשך קריאה ←האזרחית הקטנה בנפתולי הבירוקרטיה.
אני מחשיבה את עצמי לאזרח הגון מן השורה. משתכרת בכבוד. משלמת מס הכנסה ובטוח לאומי בזמן. ממלאת את כל חובותי לאומה. כי ככה זה צריך להיות במדינה מתוקנת לא? רצה…
המשך קריאה ←איזה חינוך!!!!!
אספר לכם סיפור. חלקו אגדה, אך חלקו הארי מעוגן קשות במציאות. הכל התחיל עם כניסתי לכתה א. מלבד ילדים לא מוכרים חסמה את הדלת רומורה. דרורה היה שמה בישראל. אבל…
המשך קריאה ←דברים שרואים מכאן לא רואים משם. (או בחזרה למחלקה האונקולוגית)
נדרשתי היום להגיע למחלקה האונקולוגית. (אין מה לדאוג בעיניני בירוקרטיה לקראת ההקרנות הבאות עלי לטובה...) אך גם נסיעה זו לוותה בעננה אפרפרה אשר העיבה על הנוף הקסום בדרך... שבועיים של…
המשך קריאה ←הקרנה בשבילי זה לא סרט...
"ההקרנה זה קייטנה לעומת הכימותרפיה" כך מנסה רופאי החדש לעודד אותי. הכל בעצם התחיל בעובדה שיכולות ההכחשה שלי מפתיעות אפילו אותי. הרי אני יודעת כבר חודשים ארוכים שעם סיום הכימותרפיה.…
המשך קריאה ←מכתב לרופא המטפל.
שלום לך רופאי היקר, בכל פעם שאני צריכה להגיע אלייך לביקורת אני מרגישה ירודה. כל ביקור במרפאות החוץ מחזיר אותי לרגע האימה ההוא בו בישרת לי שיש לי סרטן. וההתניה…
המשך קריאה ←אנדרלמוסיה בחיי.
אם יש דבר השנוא עלי במיוחד זה להתעסק עם ניירת. אני רק רואה ניירות או מטלות מייד חוטפת ויברציות לא רצוניות. מסוגלת פשוט לשבת מול הערימות הקשורות בהם. אני ולפרוץ…
המשך קריאה ←משחק סימולציה.
חודש ההפסקה שקיבלתי מרופאי. טשטש מעט את שנת הסרטן. חזרתי לעצמי, הפסקתי להיות עייפה. והגוף החל לחזור לשגרה מוכרת. מכתב שנשלח אלי מבית החולים. הזכיר לי נשכחות - המסע עוד…
המשך קריאה ←מה שבטוח ביטוח????
אחרי הטיפולים הכימותרפיים. בהם נדרשתי להתרחק מבני אדם המפיצים למרחוק חיידקים. לשמור על עצמי מכל שיעול ועיטוש. הגיעה הרווחה. הטיפולים הכימיים הידועים לשימצה הסתיימו. ובעוד שלושה שבועות יחלו ההקרנות על…
המשך קריאה ←קרן אור בחיי. (ובמילים פשוטות ההקרנות מתחילות)
יום חג הוא היום. היום הוא היום הראשון בשארית ההקרנות הבאות עלי לטובה. כבר שכחתי בחודשיים האחרונים את הסיבה שבגינה אני יושבת לי בביתי הקט ומלהגת במחשב ללא הפוגה. אפילו…
המשך קריאה ←אני והקלפטע
כבר ביום השני לנסיעה להקרנות. הדרך מונוטונית ונדמה לי כאילו אני כבר נוסעת בה נצחים שלמים. אני מגלה מיומנות בכניסה לחניית האח"מים. בהעברת התג בכניסה. ואפילו במיקום השרותים במחלקה. (סימון…
המשך קריאה ←אורחת לרגע...
בימים האחרונים, בית החולים רמב"ם הפך לחלק משגרת יומי. כפי שכבר כתבתי אני זוכה לטיפול אוהד. לתשומת לב במינון הנכון. ולרצון כן ואמיתי לעזור בכל בקשה או פנייה. יחד עם…
המשך קריאה ←