← כל התגיות

נעמה צור

78 רשומות · עמוד 3

משפחה ובית20 ביוני 2008, 18:45

שלום (ל) כתה א'

אם זה היה תלוי בי... הקטנה הייתה נשארת שנה נוספת בגן. או בעצם עוד עשרים שנה ...או כמה שיותר. בגן היו איתה רק עוד שבעה ילדים. בגן חיבקו ונישקו אותה.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש21 ביוני 2008, 23:42

אדידס אהובתי.

הפכים וניגודים נמשכים זה לזה. אחרת אי אפשר להסביר את מהות הקשר ביננו. את- צחקנית,דברנית,קלילה. ואילו אני יותר רצינית,מופנמת ומפונקת. נפגשנו בכתה א'. לא כתלמידות אלא כשתי מורות. וכמעט ללא…

המשך קריאה ←
הומור22 ביוני 2008, 16:11

למען יורו ויראו.

בכל פעם הארועים המשמימים האלו. בהם מעורבים גברים בשני צבעים של חולצות (לא משהו אם תשאלו אותי)כדור ומדשאה ענקית וירוקה.מתרגשים עלינו לטובה, אני מוצאת את עצמי בלתי מוכנה. שלא לומר…

המשך קריאה ←
רגש ונפש25 ביוני 2008, 11:15

למה?? כובע!!!

האהבה שלי לקיץ נבעה מהסיבות הבאות. 1. חופש גדול. 2. חופש גדול. כי אין כמו מורה מותש המצפה לימים של הפוגה ורגיעה (כמובן שנוריד ימי הערכות,ישיבות, והשתלמויות מגוונות). 3. פירות…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח28 ביוני 2008, 7:49

רצה לספר לחבר'ה.

כתבתי לכם אתמול שחלק מהיעדים שלי זה לחגוג בכל הזדמנות. אז אתמול, לרגל יום הולדתי המתרגש ובא. (וכן, גם לרגל עצלנות שתקפה אותנו רק למחשבה על ערימת הכלים אחרי ארוחת…

המשך קריאה ←
תמונות29 ביוני 2008, 13:12

בורא פרי הגפן...

לח. היה חזון. (לא, לא זה עם העצמות היבשות...) הוא חלם לנטוע כרם. ובו ענבי יין. וכך בוקר אחד יושר לו השדה שמאחורי הבית. שתילים רכים וקטנים נטעו על אדמת…

המשך קריאה ←
מערכת הבריאות2 ביולי 2008, 8:41

חל עיקוב בכניסה...

הכסאות בפתח המחלקה היו מלאים עד אפס מקום. מה שאומר בתרגום למחשבותי הקיומיות - חל עיקוב ביציאה. הקטנה נשארה בבית עם האמצעי. מה שאומר שוב שהיא נידונה לאכול לארוחת הערב…

המשך קריאה ←
משפחה ובית4 ביולי 2008, 18:07

חינוך מוסיקלי.

לאחר שנה תמימה בה הקטנה חורקת בכינור. ומקפצת על קלידי האורגנית. נקראנו לסכם את השנה בקונצרט מוזיקלי במתנ"ס. היו לי את כל הסיבות לקטר: קודם כל היה עלי להאזין ליצירה…

המשך קריאה ←
משפחה ובית8 ביולי 2008, 13:10

קייטנים באים

מעולם, מעולם בכל שנות ילדותי לא הסכמתי ללכת לקיטנה. בשום פנים ואופן לא ראיתי ב"קייטנת הבריכה" אופציה טובה לבילוי החופש. גם היצירות בשמש הקופחת אשר בסופן חוזרים אם מחזיק מפתחות…

המשך קריאה ←