הרשו לי להיות נרגנת!!!!
שנה, שנה תמימה אני מסתובבת עם הסרטן הזה. או יותר נכון עם הטיפול המגוון הזה. טיפול מניעתי בעיקרו. אך עדיין טיפול. עמדתי בגבורה יחסית בכימיקלים שנשפכו לורידי כמים ביום שרב.…
המשך קריאה ←אין כמו חיפה בלילות.
באופן חריג ויוצא דופן התבקשתי על ידי טכנאיי ההקרנות להגיע בערב במקום בבוקר. מה שסידר לי את החיים באותו יום ופינה אותי למשהו חשוב שלא ידעתי איך אתארגן אליו. מה…
המשך קריאה ←חל עיקוב בכניסה...
הכסאות בפתח המחלקה היו מלאים עד אפס מקום. מה שאומר בתרגום למחשבותי הקיומיות - חל עיקוב ביציאה. הקטנה נשארה בבית עם האמצעי. מה שאומר שוב שהיא נידונה לאכול לארוחת הערב…
המשך קריאה ←אז למה לי פוליטיקה עכשיו? באמת למה???
אבסורדים בחיינו: רונית תירוש באמצע ישיבה צורחת: "היא אמרה לי חרא. שרת החינוך אמרה שאני חרא". הצעקות נשמעות היסטריות וחסרות פרופורציה להחריד. מזכיר לי את הילד בכתה (א כן?) שפתאום…
המשך קריאה ←מילה
"תגיד לי משהו אחד מנחם. תן לי משהו אחד להאחז בו". אני אומרת לו בקול צרוד שנשמע לאוזני מעט רם מידי."אני לא יודע" הוא עונה בעייפות. "אני לא יודע, זה…
המשך קריאה ←מי הגאון שחשב על זה???
אתם יודעים שיש לי קילומטרז' של שעות בבית החולים רמב"ם. מה שמאפשר לי להתעסק בזוטות ארגון המקום. מה אני רוצה להגיד לכם? שפעם היה גאון. מה גאון? גאון על.שתכנן בקפידה…
המשך קריאה ←השתתפתי באח הגדול!!!
טוב, לא באמת. ולא ממש. אבל הייתי אתמול בבדיקה הרפואית שהכי הכי דומה לתוכנית הריאליטי הזו. את בדיקת הפט-סי.טי. הייתי צריכה לערוך בפתח- תקווה סיטי. עיר שמעולם לא ביקרתי בה…
המשך קריאה ←אני והשד הפרטי. (חודש המודעות לסרטן השד)
אנחנו, הנשים יש לנו יכולות הדחקה מופלאות אשר עוזרות לנו להתנייד בעולם בקלילות. טוב, למה אני תמיד מגייסת את כולן לצד שלי? לי, שחף. יש יכולות מופלאות לדחות דברים, לדחוק…
המשך קריאה ←אני רואה לך בשיניים.
פעם (טוב עד לפני חודש) הייתי מקפידה להביט בעינייו של העומד מולי. לפי עיניו גיבשתי לי דעה מוצקה על טוב ליבו או לחילופין רשעותו. על נדיבותו או קמצנותו. על היותו…
המשך קריאה ←חיה בסרט(ן) - פרק ההמשך.
לאור ההצלחה המרובה שקצרו הפרקים הקודמים. קרי התמודדות אצילית של שחף עם הבשורות המרות, הקרחת הכימותרפיה. זימן לי מישהו מלמעלה פרק המשך. וכידוע... בפרקי המשך הריגושים גוברים, הדרמות קשות יותר.…
המשך קריאה ←סורה חושך על האור...
הפגישה הגורלית עם הדוקטור נקבעה לעשר ושלושים. אבל מה לעשות ובנתיים הצטרפו למעגל היחודי עוד חולים. דבר שאילץ אותנו לחכות בשלווה סטואית עוד שעתיים. ח' ואני מבדחים את עצמנו לדעת.…
המשך קריאה ←ככה זה כשנהנים.
זה לא שאין לי יומן. יש לי אחד כזה. ובכל שנה אני מבטיחה לעצמי למלא אותו בסדר יומי העמוס לעייפה. במטלות ופגישות חשובות. כשחברה תרצה להפגש איתי בעיניני היום יום.…
המשך קריאה ←אצלי הכל בסדר.
כבר שנתיים שאני משתפת אתכם במלחמה שלי בסרטן. סרטן השד שהגיע לגופי בלי הזמנה. וכעבור שנה הזמין את חבריו הגרורות לשכון קבע בגופי. אני נלחמת בו בכל כלי התחמושת המוכרים…
המשך קריאה ←