השעה הכי קשה ביום.
חשבתי שהחושך, הלילה הם הזמנים הכי קשים. הכל סביב רדום ושקט. ורק המחשבות מתקתקות להן כמו שעון בלתי נלאה. אולי... ואולי... ואולי.... אבל מסתבר שהשעה הכי קשה היא הבוקר. בלילה…
המשך קריאה ←חשבתי שהחושך, הלילה הם הזמנים הכי קשים. הכל סביב רדום ושקט. ורק המחשבות מתקתקות להן כמו שעון בלתי נלאה. אולי... ואולי... ואולי.... אבל מסתבר שהשעה הכי קשה היא הבוקר. בלילה…
המשך קריאה ←בילדותי היו חוגים מגוונים: מקרמה,קרמיקה,ריקודי עם, חוג משוטטים. אני חושבת שההורים שילמו סכום סימלי. ואנחנו הילדים, יצרנו, עשינו, נהנינו. ובזה לדעתי הסתיים כל העניין עם חוגים. אבל היום.... ראשית יש…
המשך קריאה ←יש בה במחלת סרטן השד. משהו מאד מעניין. מעבר לעובדה שנשים רבות כל כך קיבלו את "השי לחג" יחד עם רעידת אדמה ורעידות לב. ישנה תחושה מחזקת שאת לא לבד.…
המשך קריאה ←זה לא שאין לי יומן. יש לי אחד כזה. ובכל שנה אני מבטיחה לעצמי למלא אותו בסדר יומי העמוס לעייפה. במטלות ופגישות חשובות. כשחברה תרצה להפגש איתי בעיניני היום יום.…
המשך קריאה ←טוב, אז אחרי הבילויים הגריאטרים שלי במרכזי ההחלמה למינהן. אחרי שגיליתי שהמשותף לכולם הוא העיצוב המרנין בכסאות ברזל שחורים. די מיציתי. אתמול בעודי ממתינה לבדיקת "אקו לב" אשר תבדוק את…
המשך קריאה ←לאחר שבוע וחצי של רחמים עצמיים. מגובים בעוד רחמים עצמיים. הגעתי להחלטה הגורפת שדי משעמם לרחם על עצמי. ושהרחמים העצמיים לא מניבים תשואות. כך שכדאי להתעשת ויפה שעה אחת קודם.…
המשך קריאה ←החל מחנוכה, הילדים ואני מספרים סיפורי גבורה של העם היהודי. יוונים ויהודים, אחשוורוש,המן ומרדכי. פרעה ומשה. אני מרגישה ש"סלט גבורה" מסתובב בראשם של הילדים. בגיל 6-7 קצת קשה לערוך בראש…
המשך קריאה ←איכשהו, אני כבר שנים לא מסוגלת לעשות את המעבר החד בין יום הזכרון לחג העצמאות. די מהר אני נכנסת לאוירת התוגה והעצב המאפיינת את היום. לעיתים אני ממש צופה גם…
המשך קריאה ←הסרטן שינה אותי. בזאת אין לי כל ספק. לא זה לא שאישיותי הפכה שונה. אלא תפיסת החיים שלי. שום דבר לא מובן מאליו בעולמי הנוכחי. כשאני מרגישה רע אחרי הכימותרפיה,…
המשך קריאה ←טוב, חייבת להודות שעוד לא פנו אלי עם המשפט האלמותי הזה. אבל חוץ מזה...אלפי אנשים אשר זכו לנסוע מלפני מאחורי ומצדרי, ללא ספק תוהים בליבם איך נהגת כמוני נמצאת על…
המשך קריאה ←הדרך בה אנחנו בוחרים להתמודד עם סיטואציות בחיינו היא החשובה. לא פחות מהסיטואציה. אולי....הכי פשוט זה להרגיש קורבן. של המערכת, של המחלה, של הסובבים אותנו. בקורבנות יש רווח משני. אחרת…
המשך קריאה ←אתמול בערב הלכתי לשמוע את סיפורה של סבין. סבין נצחה את הסרטן ובגדול. אמנם בהתחלה הייתי מעט ספקנית. אני כבר למודת כל מיני תמהונים שבידיהם התרופה האולטימטיבית לסרטן. או כאלו…
המשך קריאה ←אז אחרי ימים של בחילה. והגעלות סופנית מכל דבר שיש לו ריח,טעם וצבע. אחרי תקופה שהטעם היחיד שהצלחתי להבחין בו היה טעם מלח. (כן, גם השוקולד היה בטעם מלוחיה). חלה…
המשך קריאה ←ותיקי האונקולוגית כבר מכירים את הריטואל הקבוע. בבוקר עם חדירת המחט הראשונה. מוגשת ארוחת הבוקר הבריאותית סלט ירקות+גבינה+לחם. וכעבור שלוש שעות של עירוי חומרים לוכדי סרטן. מוגשת לה ארוחת הצהרים.…
המשך קריאה ←לגור בכפר, הייתה משאת נפש."אתם לא מבינים" אמרתי בהתנשאות של מי שגילתה את האור. "אני חיה בשלווה ובשקט". חברי ומוקירי אשר פקדו את ביתי הכפרי, הסכימו להנות מן השקט,הטבע והנוף…
המשך קריאה ←