שיפור קל במצב החולה :)
אחרי ששבועיים התהלכתי כסומא. וקטלגתי אנשים כ"צללית גדולה" או "צללית קטנה" . חזר אלי מאור עיניי. מה אומר לכם? רק כאשר נלקח ממך דבר מה אתה יכול להעריך אותו. אתמול…
המשך קריאה ←דברים שרואים מכאן לא רואים משם. (או בחזרה למחלקה האונקולוגית)
נדרשתי היום להגיע למחלקה האונקולוגית. (אין מה לדאוג בעיניני בירוקרטיה לקראת ההקרנות הבאות עלי לטובה...) אך גם נסיעה זו לוותה בעננה אפרפרה אשר העיבה על הנוף הקסום בדרך... שבועיים של…
המשך קריאה ←יום השואה, השרדות,סבתא רחל ואני.
סבתא שלי -סבתא רחל. עברה את מלחמת העולם השניה. את שואת היהודים בהונגריה ארץ מולדתה. סבתא רחל שלי הייתה שורדת אמיתית. אם היא ודן מנו היו ביחד באי... סבתא הייתה…
המשך קריאה ←מכתב לרופא המטפל.
שלום לך רופאי היקר, בכל פעם שאני צריכה להגיע אלייך לביקורת אני מרגישה ירודה. כל ביקור במרפאות החוץ מחזיר אותי לרגע האימה ההוא בו בישרת לי שיש לי סרטן. וההתניה…
המשך קריאה ←החייל שלי - מכתב לחייל הפרטי.
ילד שלי, איך פתאום הפכת לחייל? הרי רק אתמול נולדת. ואני הסתכלתי על פנייך וחשבתי לעצמי: "הילד הכי יפה בעולם"... וסבתא שלי שבאה לבקר אותי בבית החולים אמרה אחרי ה"מזל…
המשך קריאה ←מוכרחים להיות שמח????????
בימים האחרונים "שד החרדות" (שמתם לב למשחק המילים??) נכנס לתוכי. עד עכשיו לא עלתה בדעתי אפשרות שהסרטן ישוב לבקר בגופי. הרי את הגוש הוציאו לי. טונות של כימותרפיה נכנסו לגופי…
המשך קריאה ←למה בלוג? (רשומה הרהורית)
הרגעים הכי אבל הכי קשים שהיו לי ב"שנת הסרטן". היו רגעי האי וודאות הראשוניים. רגעי הבשורה. ימי הציפיה לתשובות. אני קוראת להם "ימי הטשטוש". לא ידעתי כלום על סרטן השד.…
המשך קריאה ←שחיית בוקר..
כבר שבוע וחצי חלף מאז אימצתי לי את הספורט החדש -שחיה. אני(כן אני!!!) קמה עם הקטנה השכם בבוקר. דוחסת עצמי לבגד הים אשר שנה שעברה מלאתי אותו יפה. וכעת ממלאה…
המשך קריאה ←מחמאות או לא להיות?
שנה זו עם כל הקשיים הטמונים בה, חשפה אותי לעולם חדש אשר נראה לי כי באינטנסיביות היומיומית לא הייתי נחשפת אליו - עולם הבלוגים. או עולם וירטואלי בו נחשפתי לכתיבות…
המשך קריאה ←שוברי משקל.
בילדותי הייתי כה רזה, שהייתי זוכה לאמירות כמו: "שימי אבנים בכיסים שלא תעופי". או "את כל כך רזה אין לכם אוכל בבית?". התפללתי לאלוהי המשקל שיעזור לי "לקבל במשקל", ולהיות…
המשך קריאה ←רמת הגולן זה הבית שלי!!!
כבר כמעט שבע עשרה שנה שאני גרה פה ברמת הגולן. ח. גר פה מגיל 11. הגעתי לרמת-הגולן ביום קיץ חם במיוחד. אבני הבזלת להטו מחם.והקוצים סביבם לא הקלו על המראה.…
המשך קריאה ←לא להפריע! אני יוצאת לשבתון!!!
בעוונותי הרבים אני מורה ומחנכת (וגם אם בישראל). מה שלא מקנה פריווילגיות רבות מידי. (אלא אם כן ימי הורים ואספות נראות לכם כהזדמנות להופיע בפני קהל רחב ואוהד) אבל, (ויש…
המשך קריאה ←מי גאון של אמא?
ילד שלי, מוזר לקרא לך ילד. ולא רק בגלל גילך (21 ). אלא בגלל שנדמה לי שתמיד היית בוגר ואחראי. אולי בגלל שילדתי אותך בגיל שבו אתה כעת. בעודי בעצמי…
המשך קריאה ←לי כל גל נושא מזכרת...(על שידוכים וזוגיות, מוקדש לרותי קוטלר)
רותי קוטלר, נפטרה לפני שלוש שנים. לצערי לא הכרתי אותה בחייה. אך ספר שנכתב לספרה חשף בפני אישה מוכשרת, טובת לב, ונדירה בנופי חיינו העכשווים. בנוסף להיותה אחות מיילדת, עסקה…
המשך קריאה ←אהוב יקר.
שנים שייטנו אחד ליד השני. כל אחד בחייו הפרטיים. מודעים אחד לשני. אך כלום מעבר לכך. תמיד כשראיתי אותך גבוהה,חתיכי, מתנהל ברגישות עם הילדים שעבדת איתם. חשבתי לעצמי: "כזה הייתי…
המשך קריאה ←