של מי הילדים האלה לעזאזל?
כשהייתי בת עשרים. אמרה לי אישה אחת: "אני בת ארבעים אבל זה לא משנה, העיקר זה איך שמרגישים". "ממש" חשבתי לעצמי בזלזול וסדרתי את שמלת המיני הקטנה שלי בחדווה. "כמו…
המשך קריאה ←כשהייתי בת עשרים. אמרה לי אישה אחת: "אני בת ארבעים אבל זה לא משנה, העיקר זה איך שמרגישים". "ממש" חשבתי לעצמי בזלזול וסדרתי את שמלת המיני הקטנה שלי בחדווה. "כמו…
המשך קריאה ←אחד מן הדברים שנראו לי כא"ב בניהול עסק. הוא שהלקוח תמיד צודק. בעסקי חובקי העולם. (טוב נכשלתי בלשוני. לא ממש חובקי עולם). אני נפגשת עם כל מיני אנשים. הבאים לרוב…
המשך קריאה ←ברור לי שחייכם לפני שתקראו את הרשומה הזו. לחייכם לאחר שתקראו את הרשומה הזו לא יהיו אותם חיים. שכן אני עומדת להוציא מארסנל הדברים. דברים מפתיעים, חדשניים ומפחידים על שחף.…
המשך קריאה ←לאור ההצלחה המרובה שקצרו הפרקים הקודמים. קרי התמודדות אצילית של שחף עם הבשורות המרות, הקרחת הכימותרפיה. זימן לי מישהו מלמעלה פרק המשך. וכידוע... בפרקי המשך הריגושים גוברים, הדרמות קשות יותר.…
המשך קריאה ←אפילו מזג האויר מתאים את עצמו למצבי הנפשי. רגע מעונן, רגע מבליחות להן כמה טיפות. ולכמה רגעים שמש. לא הייתי מסוגלת להגדיר את עצמי טוב יותר. ההתמודדות עם חוסר הוודאות.…
המשך קריאה ←הפגישה הגורלית עם הדוקטור נקבעה לעשר ושלושים. אבל מה לעשות ובנתיים הצטרפו למעגל היחודי עוד חולים. דבר שאילץ אותנו לחכות בשלווה סטואית עוד שעתיים. ח' ואני מבדחים את עצמנו לדעת.…
המשך קריאה ←חשבתי שהחושך, הלילה הם הזמנים הכי קשים. הכל סביב רדום ושקט. ורק המחשבות מתקתקות להן כמו שעון בלתי נלאה. אולי... ואולי... ואולי.... אבל מסתבר שהשעה הכי קשה היא הבוקר. בלילה…
המשך קריאה ←יש בה במחלת סרטן השד. משהו מאד מעניין. מעבר לעובדה שנשים רבות כל כך קיבלו את "השי לחג" יחד עם רעידת אדמה ורעידות לב. ישנה תחושה מחזקת שאת לא לבד.…
המשך קריאה ←לאחר שבוע וחצי של רחמים עצמיים. מגובים בעוד רחמים עצמיים. הגעתי להחלטה הגורפת שדי משעמם לרחם על עצמי. ושהרחמים העצמיים לא מניבים תשואות. כך שכדאי להתעשת ויפה שעה אחת קודם.…
המשך קריאה ←החל מחנוכה, הילדים ואני מספרים סיפורי גבורה של העם היהודי. יוונים ויהודים, אחשוורוש,המן ומרדכי. פרעה ומשה. אני מרגישה ש"סלט גבורה" מסתובב בראשם של הילדים. בגיל 6-7 קצת קשה לערוך בראש…
המשך קריאה ←איכשהו, אני כבר שנים לא מסוגלת לעשות את המעבר החד בין יום הזכרון לחג העצמאות. די מהר אני נכנסת לאוירת התוגה והעצב המאפיינת את היום. לעיתים אני ממש צופה גם…
המשך קריאה ←הסרטן שינה אותי. בזאת אין לי כל ספק. לא זה לא שאישיותי הפכה שונה. אלא תפיסת החיים שלי. שום דבר לא מובן מאליו בעולמי הנוכחי. כשאני מרגישה רע אחרי הכימותרפיה,…
המשך קריאה ←הדרך בה אנחנו בוחרים להתמודד עם סיטואציות בחיינו היא החשובה. לא פחות מהסיטואציה. אולי....הכי פשוט זה להרגיש קורבן. של המערכת, של המחלה, של הסובבים אותנו. בקורבנות יש רווח משני. אחרת…
המשך קריאה ←אתמול בערב הלכתי לשמוע את סיפורה של סבין. סבין נצחה את הסרטן ובגדול. אמנם בהתחלה הייתי מעט ספקנית. אני כבר למודת כל מיני תמהונים שבידיהם התרופה האולטימטיבית לסרטן. או כאלו…
המשך קריאה ←כשמדברים על אושר, לאנשים יש מחשבות מאד גדולות או מאד השגיות. חלקם חושבים על הצלחה כלכלית כדבר שיביא להם את האושר המיוחל. חלקם מתייחסים לחוויות בחייהם כמו לידה,חתונה כרגע מכונן…
המשך קריאה ←